1. השבת האחרונה של שנת תשפ"ה לפנינו! חכמינו מסבירים שבשבת האחרונה של השנה יש הזדמנות "לתקן" את כל השבתות של השנה, אבל זו גם מעין הצהרת כוונות לקראת השנה החדשה. לכן רבים נוהגים לעשות בה משהו מיוחד, להוסיף משהו, לכבד אותה יותר מכל השנה. למשל להקדים את הכניסה שלה ולאחר את היציאה שלה, להתנהג באופן מיוחד אל בני הבית, להזמין אורחים שאולי אין להם איפה להיות בשבת, ועוד.
2. כמו בכל שבת, גם השבת נמשיך בקריאת פרשת השבוע. פרשת ניצבים היא המשך נאום הפרידה שמשאיר משה רבנו לעם ולכולנו, היא אחת הקצרות בתורה, רק ארבעים פסוקים, והיא השמינית בחומש דברים.
3. הפרשה פותחת במילים "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם". למרות כל הניסיונות והקושי, אתם לא חלשים ולא נרפים, אלא ניצבים בביטחון, בעוצמה, באחדות.
4. הפרשה מזכירה שהימים האלה, לפני השנה החדשה, הם הזדמנות לחזור לעצמנו, ברמה האישית וברמה הלאומית. משה רבנו מסביר שהיכולת לשוב ולתקן קיימת לעד, שזה אפשרי, שהיעדים שהוא מציב בפני עם ישראל, ובפני כל אחד מאיתנו, אינם רחוקים אלא קרובים מאוד: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא, לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה? וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא, לֵאמֹר: מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה? כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".
5. אחרי פרשת השבוע קוראים את ההפטרה. מתשעה באב ועד לשבת הזו קראנו מדי שבת הפטרה של נחמה, והשבת – המנה האחרונה. ההפטרה מדברת על שמחה, גאולה וחזרה לארץ, ובין היתר מופיעה בה ההבטחה האלוקית: "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט".
שבת שלום, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה!
2. כמו בכל שבת, גם השבת נמשיך בקריאת פרשת השבוע. פרשת ניצבים היא המשך נאום הפרידה שמשאיר משה רבנו לעם ולכולנו, היא אחת הקצרות בתורה, רק ארבעים פסוקים, והיא השמינית בחומש דברים.
3. הפרשה פותחת במילים "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם". למרות כל הניסיונות והקושי, אתם לא חלשים ולא נרפים, אלא ניצבים בביטחון, בעוצמה, באחדות.
4. הפרשה מזכירה שהימים האלה, לפני השנה החדשה, הם הזדמנות לחזור לעצמנו, ברמה האישית וברמה הלאומית. משה רבנו מסביר שהיכולת לשוב ולתקן קיימת לעד, שזה אפשרי, שהיעדים שהוא מציב בפני עם ישראל, ובפני כל אחד מאיתנו, אינם רחוקים אלא קרובים מאוד: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא, לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה? וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא, לֵאמֹר: מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה? כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".
5. אחרי פרשת השבוע קוראים את ההפטרה. מתשעה באב ועד לשבת הזו קראנו מדי שבת הפטרה של נחמה, והשבת – המנה האחרונה. ההפטרה מדברת על שמחה, גאולה וחזרה לארץ, ובין היתר מופיעה בה ההבטחה האלוקית: "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט".
שבת שלום, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה!
