מה המתנה הכי גדולה שאפשר לתת למישהו? לתת לו בעצמו הזדמנות לתת.
פרשת תרומה שקראנו השבת עוסקת בתרומה, בנדיבות, בנתינה. ופרשנינו שמים לב לדבר מדהים:
אחרי שבועות שבהם הפרשה מספרת על רעב וצמא בקרב העם, על ייאוש וחרדה, אפילו על רצון לחזור למצרים – כל זה נעלם.
עם ישראל מקבל השבוע את ההוראות המדויקות לבניית המשכן, המרכז הרוחני של העם במדבר. מי נותן מה, מי עושה איך. ופתאום, פס הקול משתנה והופך לחיובי, נלהב, אקטיבי. אין תלונות. כולם פעילים, כולם עושים דברים קדושים.
זה עיקרון יסודי בחינוך: כשאתה עסוק, כשאתה פעיל, אתה מרגיש מעורב יותר ושמח יותר. אלוקים עשה לנו ניסים והוציא אותנו ממצרים, אבל אנחנו מרוצים באמת כשאנחנו מרגישים שותפים שלו. כשהוא נותן לנו משימה, כשנותנים לנו אחריות, כשאנחנו עסוקים במצוות ובמעשים טובים.
מוזמנים לנסות ליישם את הרעיון הזה סביבכם השבוע: בפרשה - אלוקים בעצמו מעניק לנו את המתנה הכי גדולה, הוא נותן לנו את ההזדמנות לתרום לו.
שבוע טוב.