זכיתי לעשות את השבת בירושלים עם כ-100 ישראלים ששמרו את השבת, רובם לראשונה בחייהם. *ארגון "קשר יהודי"* מחבר כבר שנים בין חרדים לחילונים ללימוד תורה משותף בחברותא, אבל לאחרונה עולה מהשטח דרישה לשבתות - וכך נולדה השבת המיוחדת הזו. הנה רק כמה משפטים ששמעתי שם, במהלך יממה שלמה של אחדות, קדושה, חיבוקים, דמעות, ניגונים ושיחות-עומק:
- אירית, אחת המשתתפות, סיפרה: "בשעה הראשונה של השבת כל הזמן חיפשתי את הסלולרי, נבהלתי שהוא לא עליי ואז נזכרתי שהוא כבוי. אבל אחרי יממה צלולה, בשעה האחרונה של השבת, כל כך נהניתי מהניתוק הזה שלא רציתי שזה ייגמר. פשוט לא רציתי להדליק אותו שוב".
- ציון סיפר לנו בשבת בבוקר שבלילה הוא פשוט לא הצליח להירדם. "זו הפעם הראשונה שחוויתי קבלת שבת, סעודת שבת והרצאות ושיחות לתוך הלילה, ברצף. אחרי כל כך הרבה שעות של קדושה הרגשתי שהנשמה שלי כל כך מוארת, שהגעתי למקומות כל כך יפים בנפש, שפשוט לא הצלחתי להירדם מרוב התלהבות". היו שם כמה שומרי שבת שאמרו לו בכנות שהם מקנאים בו. אני ביניהם.
- הרבנית צילי שניידר, ראש ארגון "קשר יהודי" סיפרה בסוף השבת שמדובר בתופעה נרחבת. עם ישראל חוזר לעצמו, וחוזר לשבת. היא נתנה טיפ מעשי לכל כך הרבה יהודים בתקופה הזו: לא להסתכל בצער על מה לא הצלחנו, אלא להסתכל בסיפוק על מה כן הצלחנו. להתקדם לאט לאט, בהדרגה, עם ליווי והדרכה, והעיקר - עם שמחה על כל דבר קטן, על כל תוספת קטנה של שבת לחיים.
גם מי שכבר שומר שבת, היא הסבירה, צריך תמיד לשדרג אותה, להתקדם, להעמיק את החוויה. כך שכל אחד מהקוראים יכול לשאול את עצמו: איך אפשר להוסיף עוד קצת שבת לחיים שלי?
שבוע טוב, ובעוד שישה ימים - שבת שלום!
