אם בדרך כלל אח"מים (אנשים חשובים מאוד) מזוהים עם ברק, זוהר, פרסום וכסף - הפרשה מחנכת אותנו לתפיסת עולם אחרת. בעיניו של אלוקים האנשים החשובים באמת, הקרובים אליו – הם בדיוק אלה שאיבדו משהו: הגר, היתום, העני והאלמנה.
שוב ושוב התורה מתארת אותם כקבוצת ה-VIP של אלוקים. הם הכי מקורבים אליו וזוכים לקבל ממנו יחס מיוחד. כך נאמר עליהם בפרשה:
"אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ".
כלומר, הצעקה שלהם נשמעת יותר. אם נגרום להם צער, התפילות שלהם יישמעו במהרה ובקלות. אלוקים מבקש שנשמח אותם ונדאג להם. זו לא מסכנות, זו קירבה וחשיבות.
פרשנינו מסבירים שוודאי שאסור להתאכזר לאף אחד, לא רק אליהם, אבל זו קריאה גם אלינו כיום: לשים לב אל מי שסובל ממחסור כלשהו, מטלטלה כלשהי, ולהיות רגישים אליו באופן מיוחד.
