יש בחנוכה מנהג עתיק ומיוחד: אחרי הדלקת נרות החנוכה, לעצור קצת. להניח את הסלולרי בצד, לשהות ליד הנרות, להתבונן בהם, להתפלל, לשיר, ללמוד תורה, לדבר עם בני המשפחה. לא לעשות שום מלאכה בזמן הזה. להפסיק רגע את המירוץ. להתלהב מאור הנרות, יותר מהאור של כל המסכים האחרים.
רבי פנחס מקוריץ, מראשוני תנועת החסידות, אמר:
"בחנוכה, בשעת הדלקת נרות, יורד אור הגנוז, ולכן יש לכל אדם לשבת אצל הנרות שלו אחר ההדלקה כחצי שעה".
זה לא סתם נר וגפרור. כשאנחנו מדליקים את נרות החנוכה, אור גדול וקדוש מאוד יורד לתוך הבית שלנו. הנרות שאנו מדליקים הם ממש זכר לבית המקדש, ניצוץ מימי החשמונאים. זה הזמן לתפילה לאור חדש שיאיר על כולנו, בכל התחומים, בגאולה. לכן צריך לקבל את האור הזה כראוי. להקשיב למה שהשלהבות מספרות לנו.
אתם מוזמנים להתכונן מראש ופשוט לנסות את זה היום, בהדלקת הנר הרביעי של חנוכה.
