הפנים של רפ"ק הרב שמעון גרוס היו מוכרות לי. הוא ורעייתו מיכל איבדו את שתי בנותיהם הקטנות, אביגיל ויעל גרוס, ב"אסון ההדברה" בבית שלהם, לפני כעשור. ראיינתי אותם בימים ההם. המדינה כולה עקבה אחריהם, התפללה איתם.
ועכשיו פגשתי אותו פתאום כשהגעתי להרצות במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש, בדברי פתיחה שלו לטקס לחג החנוכה.
"מי הגיבור של חנוכה?", הוא שאל בפתיחת האירוע של סגל פיקוד אגף ההדרכה של המשטרה. אז מי הגיבור של חנוכה? קחו רגע לחשוב.
הרב שמעון המשיך: "הגיבור של חנוכה הוא אותו כהן שהחביא את פך השמן הקטן בבית המקדש. הוא רואה מסביב רק חורבן והרס, קושי ודיכוי, אבל הוא מחביא פך שמן קטן וטהור כי הוא מאמין שיגיעו ימים טובים יותר. הוא ידע שמישהו עוד יבוא וימצא אותו, וידליק שוב את המנורה. הוא ידע שעוד יבואו יהודים שיזדקקו לשמן הזה, כי הסיפור שלנו עוד ימשיך.
בימים של אתגר, קושי ונסיונות לאומיים ואישיים, אנחנו צריכים להאמין שכל טיפה של אור היא בעלת משמעות, וכל מעשה טוב קטן שלנו עוד יביא ישועה והודיה גדולה".
זה מסר יפה, אבל הוא מתחזק עוד יותר, כשנזכרים מי האיש שאומר אותו. היה מרגש לפגוש אותו כאן כעת, בכזו שליחות, וגם לגלות שיש לו ולמיכל שישה ילדים.
בשורות טובות.
