כולנו מכירים את התופעה הזו: ערימת ספרים ליד המיטה שאת כולם התחלנו לקרוא ולא סיימנו, מסך מחשב מלא בכרטיסיות פתוחות במקביל, חדר כושר שנרשמנו אליו עם המון מוטיבציה ונטשנו.
ברור לנו שזו לא הדרך הנכונה. בפרשה שקראנו בשבת משה רבנו מזהיר את העם: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת". רש"י מתעכב על המילה "כל", ודורש מאיתנו שלמות בעשייה. כך הוא מסביר את הפסוק: "אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה - גְּמֹר אוֹתָהּ!".
אם התחלת במשימה בעלת ערך - אל תזנח אותה אחרי שחלפה ההתלהבות הראשונית. הרי בכל דבר משמעותי יגיע בוודאי שלב שבו תידרש למאמץ והשקעה. ייתכן ויתגלו סיבוכים בדרך, סביר להניח שחלק מהדברים שתידרש אליהם יהיו אפורים ומשעממים ואולי סתם תתעייף.
לכן, אל תיתן לדברים לבלבל אותך ולגרום לך לוותר ולקפוץ לפרוייקט הקורץ הבא. אל תשאיר כרטיסיות פתוחות בחיים. תתמקד במשימה שלפניך, תתמסר אליה, תתמיד ותשקיע בה עד שתביא אותה לידי מימוש.
אתם מוזמנים לחשוב על משימה אחת בחיים שבה תרצו ליישם את הכלל הזה: "אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה - גְּמֹר אוֹתָהּ!". שבוע טוב.
