אז במה עוסקת פרשת השבוע? 55 מצוות מופיעות בפרשת "ראה". היא מלמדת את דיני הכשרות (מה אנחנו אוכלים ומה לא אוכלים), את המצווה לתת מעשר, לעלות לירושלים לבית המקדש, לחגוג את החגים, וגם האיסור להסית את העם על ידי נביאי שקר, ועוד ועוד.
אבל אחד הנושאים שחופפים על הפרשה כולה הוא דווקא השמחה. "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹוקיכֶם", כתוב בה, סביב תיאור החגים והעלייה לרגל לבית המקדש. בסך הכל השמחה מוזכרת בפרשה 7 פעמים, תמיד בהקשר של נתינה, של אלוקים, של קדושה, של שיתוף מעגלים רחבים בהצלחה האישית שלך.
יש משפט מפורסם, "הדלת לאושר נפתחת החוצה". לאורך כל ספר דברים שאנחנו קוראים כעת בתורה, השמחה מתוארת כך. והדלת לאושר נפתחת גם למעלה - לתפילה, לקדושה. כדי שהשמחה תהיה אמיתית, צריך לשתף בה את החלש, את העני, את מי שאין לו. צריך לשתף בה את המשפחה, את אלוקים, להעלות את מה שיש לנו לירושלים, והכול לא מתוך רכושנות, אלא מתוך נדיבות ורוח טובה.
פעם אחר פעם הפרשה כאילו אומרת לנו: מי שלא מרוכז כל כך בעצמו, באגו, ברכוש ובמעמד שלו, מי שמכיר בברכה שיש בחייו ויודע לחבר אותה למקור שלה - הוא השמח האמיתי.
שנזכה לשמוח. שבת שלום.
