הביטוי "עם סגולה" מופיע בפרשת השבוע ("כי תבוא"), ומתאר את עם ישראל. מה המשמעות של היותנו עם סגולה? שימו לב רק לחלק מרשימת הדרישות שמשה רבנו מציב בפני העם בפרשה, עם כניסתם לארץ:
ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה (כלומר התרחקות מעבודה זרה, מתפיסות פרימיטיביות), ארור מקלה אביו ואימו (מקלה – כלומר מזלזל),
ארור מסיג גבול רעהו (כלומר גונב את הקרקע שלו),
ארור משגה עיוור בדרך (לא רק עיוור פיזית, אלא כל מי שלא יודע ומגשש את דרכו – ואנחנו נותנים לו עצה רעה בדרך ולא מובילים אותו לכיוון נכון),
ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה (אין מה להסביר, נכון?),
ארור מכה רעהו בסתר (הפרשנים מסבירים שמדובר בלשון הרע, בדיבור בסתר נגד החבר),
ארור לוקח שוחד (גם כאן לא צריך ביאורים).
כך שלפי הפרשה, נראה שה"סגולה" המפורסמת הזו לא נותנת לנו זכויות אלא מטילה עלינו חובות.
