בשבוע הבא יוצעו למכירה בבית המכירות הפומביות "קדם" שלושה מכתבים של המשוררת זלדה, שנמצאו לאחרונה. אין לי כוונה לשלם מאות דולרים על הניירות המקוריים, אבל יש שם כמה שורות יקרות ערך שאפשר לצטט, ובחינם. זלדה הייתה משוררת דתייה, ירושלמית, מורתו של עמוס עוז, ידידתה של יונה וולך. שירה המפורסם ביותר הוא "לכל איש יש שם", אבל הוא רק פנינה אחת מתוך כלל יצירתה. במכתבים שנחשפו כעת זלדה כותבת, ככל הנראה, לקרוב משפחה שלה שמתחתן.
"לא כתבתי לך כל הזמן אבל בלבי התפללתי לאושרך, הן נוצרת בשביל להעניק אושר ולקבל אהבה קדושה כשרה", היא כותבת לו, "שרק לא תטעה, בגלל תנאים חיצוניים שאינם בשורש, ותחשוב אחרת על עצמך". במכתב אחר היא מוסיפה: "החיים יכולים להיות וצריכים להיות יקרים ומפוארים". בסיום אחד המכתבים היא נותנת לו עצה נוקבת לחיים, לא לחיות לפי "מה יאמרו" ולא לשקוע בביקורת עצמית. הנה הדברים, בלשונה היפה:
"פעמים אני חושבת שהחטא הנורא והאפל ביותר של האדם הוא לחשוב רעות על עצמו (אני קוראת לזה להביט על עצמו 'בעיני השכנים' ולא בעיני האינסוף). ואין בזה ענווה כלל – כי אם רפיון ובריחה מבניין החיים, שהוא כמדומני אחד מיסודות היהדות. אהוב את האלוהי שבך ואת כישרונותיך שהם טיפה ממקור הנצח. אני מאמינה בכוחותיך ובעתידך".
