התארחנו בבית של סטפני ודיוויד סוקול במהלך מסע הרצאות בארצות הברית. חשבנו שהם זוג אמריקאי מן השורה, אבל אז שמתי לב לשיחות הזום שסטפני מנהלת עם ישראל יומם ולילה: "רגע, לתת לנשים ארוחת ערב לפני שיוצאים עם סירה לכנרת או אחרי?" היא שאלה, וגם: "מי המדריך הכי מרגש לסימטאות של צפת?".
התברר לי שכמעט את כל זמנה היא מקדישה לפרויקט חינוכי מדהים, שמביא לישראל בכל קיץ נשים יהודיות מארצות הברית. התנאי להצטרפות: נשים שמעולם לא היו בארץ. וואו. זה אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר למען עתיד העם היהודי.
השבוע זכיתי לפגוש אותן בישראל. ברוב המקרים, הן כבר היו בקנדה ובלונדון, אבל מעולם לא ביקרו כאן. עכשיו כן. הן טיילו בירושלים ותל אביב, קיסריה ומצדה, וכמובן חוו שבת ראשונה אי פעם בישראל כולל קבלת שבת בכותל. אבל התגובה המרכזית שלהן מהביקור הפתיעה אותי.
"אנחנו מעלות תמונות לרשתות וכל מי שרואה אומר שמעולם לא נראינו כל כך זוהרות", הן אמרו. "בעלי אמר שאף פעם לא ראה אותי עם כזה חיוך, הילדים שלי אמרו שאף פעם לא נראיתי כל כך שמחה".
זה לא פילטר במצלמה או באינסטגרם, זה פילטר ושמו ארץ ישראל. הבית שלהן. הרי בשבת הראשונה שלהן בישראל קראנו בפרשה:
"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ".
תודה לסטפני ולקבוצה על הזכות להיפגש. הלוואי שמיליוני אחים ואחיות יזכו לבוא הנה ככה, והלוואי שגם אנחנו - בשיא עונת הטיולים בארץ - נתרגש ככה מהפילטר הזה.
