"שלום סיון, כאן רננה ותמר, ישראליות בטיול בעיר טרונדהיים בנורבגיה. עברנו פה שבת יוצאת דופן:
בית הכנסת של טרונדהיים הוקם לפני 100 שנה, והוא הכי צפוני באירופה. הקהילה היהודית פה כמעט הושמדה לחלוטין בשואה, אבל עכשיו אנשים פה חוזרים ליהדותם.
פעם בחודש כל הקהילה מתכנסת לעשות ביחד שבת שלמה, עם תפילות וסעודות, בהובלת הרב של נורבגיה, הרב יואב מלכיאור, שמגיע לפה במיוחד. האתגר הגדול הוא השמש. היא כמעט לא שוקעת אף פעם. הם מכניסים את השבת מוקדם, ואת ההבדלה עושים רק ביום ראשון...
פגשנו פה בשבת את בן, יהודי שהתרחק מאוד, אבל אחרי ה-7.10 הוא הרגיש פה בודד, והיום הוא אחד המובילים בקהילה.
פגשנו את קלי, שהחליטה לאחרונה להקפיד על טהרת המשפחה וללכת למקווה. אבל בגלל שאין פה מקווה, היא פשוט טסה בכל פעם לאוסלו, עיר הבירה.
הם מנסים לחבר פה גם את דור העתיד: בשבת היו בבית הכנסת שבעה ילדים, עבורם זה המון, והם שרו את השיר 'אנעים זמירות' בסוף התפילה בבוקר. זה היה מאוד מרגש.
מדהים לראות בית כנסת ענק, מפואר, אבל כמעט ריק. ומי שחזר להגיע – יושב במשך שעות בתפילות השבת עם סידור פתוח. הרב והחזן אומרים להם כל הזמן באיזה עמוד אנחנו נמצאים, והם ממש מנסים לעקוב ולהשתתף. הם מרגישים שהם מתקדמים, כי לפני שנה הם לא ידעו בכלל להתפלל. יש להם עכשיו שיעור בזום על תפילה.
הם מאוד התרגשו לשמוע שאנחנו מארץ ישראל. כולם דיברו איתנו על הארץ. רובם חולמים לעלות ולחיות פה חיים יהודיים מלאים.
כשנגמרה השבת קרה משהו מרגש. הם אמרו שייפגשו שוב בעוד חודש, אבל מישהי שאלה מה יהיה בראש השנה. הם רוצים מניין, ושופר, וצריכים ללמוד על החג. זה מדהים. רובנו באמצע חודש יוני, אבל יהודייה אחד בטרונדהיים כבר מתכוננת לראש השנה"...
