אתם בדרך לאנשהו? מחכים להתחתן, לסיים תואר, למצוא עבודה, לסגור משכנתא, לעבור דירה?
השבוע מתחילים לקרוא בתורה את ספר במדבר, ספר שכולו נכתב בדרך. הוא מתרחש בין יציאת מצרים לבין הכניסה לארץ ישראל, ומתאר את המסעות של אבותינו במדבר. לכאורה, לא מדובר בתקופה חשובה. אפשר להתעלם ממנה ולהתמקד ביציאה לדרך ובהגעה ליעד. כל מה שבאמצע הוא "טפל" ופחות משמעותי. אבל יש פרשנים שטוענים שזהו הספר החשוב ביותר מבין חמשת חומשי תורה.
למה? רוב חיינו מתרחשים בין לבין. רוב חיינו הם "ובלכתך בדרך".
ולכן צריך לשאול: איך אנחנו מתייחסים לדרך? האם אנחנו נותנים לה ערך וחשיבות, או מחכים שתיגמר כבר? האם אנחנו מנצלים היטב גם את הרגעים שבין לבין (גם בדברים קטנים - בתור, בפקק, בהמתנה)? האם אנחנו יודעים להשקיע גם בתקופות בחיים שהן תקופות מעבר, או שכל הזמן אנחנו רק מחכים כבר להגיע לאיזה יעד נכסף?
לא פעם שמעתי על אנשים גדולים ששאלו אותם מה הרגע הכי חשוב בחייהם. הם ענו: "הרגע הזה!". אם נלמד לא לחיות בתחושת המתנה, אלא להתמקד בכאן ובעכשיו, נגיע בעזרת השם ליעד, אבל גם נקבל את המתנות הרבות שממתינות בדרך.
זו הגישה להתחיל איתה את ספר במדבר, וזו הגישה לחיות איתה את חיינו. בהצלחה.
