"שלום סיון, שמי שני לוין, והערב אצום לראשונה את צום תשעה באב. אני בת 21, תל אביבית, עד לא מזמן עבדתי כברמנית בשוק הכרמל, גם בשישי בלילה... הפסקתי לעבוד בשבתות, והתחלתי ללמוד קצת יותר על השבת, ועל עוד נושאים ביהדות.
האמת? לא ידעתי כל כך על תשעה באב. תמיד צמתי ביום כיפור, וביקשתי דברים אישיים בשבילי, כולל הבקשה להקים סוף סוף את הבית שלי. פתאום שמעתי שיש יום צום על הבית של השם. אז איך אני מבקשת על הבית שלי, ולא אכפת לי מהבית שלו, מבית המקדש שנחרב ביום הזה?
אני רואה לפעמים כל מיני סרטונים וכותרות בחדשות שעושים לי רע, אני מרגישה גלות, מלחמת אחים חלילה. אני לא רוצה להיות אדישה לזה. זה אכפת לי. הצום שלי הוא התגובה שלי לזה, לשנאת חינם שבגללה כבר נחרב בית המקדש.
יש לי חברותא דתייה, שהכרתי דרך ארגון *׳קשר יהודי׳.* אנחנו לומדות ביחד, ועברנו על ההלכות של היום הזה. למדתי הכול מההתחלה, כמו ילדה, למשל שהצום נמשך יממה שלמה, כמו יום כיפור. הוא מתחיל מהערב ונגמר מחר אחרי צאת הכוכבים. הכנתי גם נעליים שהן לא נעלי עור, כי לא נועלים נעלי עור בתשעה באב, והתחלתי להתכונן לסעודה המפסקת. הערב החברותא שלי הביאה לי בהפתעה מרק ואורז לקראת הצום, וזה ממש ריגש אותי.
אני שומעת על עוד הרבה אנשים שלא ידעו על היום הזה, כי זה תמיד בחופש הגדול, בחודש יולי, ועכשיו אכפת להם יותר. אני לא מכירה לגמרי את מגילת איכה שקוראים בתשעה באב ואת כל הקינות וכל מה שעושים, אבל אני מתרגשת מאוד להצטרף לסיפור הגדול שלנו.
אומרים שכל מעשה טוב יכול לקרב את הגאולה. אולי מה שחסר זה המעשה הזה שלי?".
