בדרך כלל אנחנו מבקשים ברכה לבריאות, לפרנסה, לזוגיות, לילדים, להצלחה, אבל בפרשת השבוע מופיעה ברכה מעוררת מחשבה:
אחרי שאלוקים מברך את אברהם אבינו בהצלחה רבה, מופיעות עוד שתי מילים מרגשות: ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״.
זו ברכה מיוחדת - שאתה עצמך תהיה ברכה. שיהיה לך כוח לברך אחרים, שאתה תהיה מקור של ברכה בכל מקום שאליו תגיע, שאנשים יברכו את ילדיהם שיהיו כמוך.
זוהי דרכו של אברהם אבינו, וזו צריכה להיות השאיפה שלנו. להיות כאלה. אנחנו הרי יודעים שיש אנשים שאנחנו אומרים עליהם: איזו ברכה שהם בחיים שלנו. אנשים שמוסיפים אמונה, כוח, שמחה, תקווה, שמראים את הדרך.
אולי ניקח מהפרשה נקודה מעשית, לחיים שלנו. לחשוב על אדם אחד שנוכל להיות עבורו ברכה, על מעשה אחד שלנו שעליו אפשר לומר "הֱיֵה בְּרָכָה" או "הֱיִי בְּרָכָה".
