כ-100 אלף איש היו בחג השבועות בכותל המערבי, על פי הנתונים הרשמיים של הנהלת הכותל והמשטרה. זכיתי להיות אחת מהם.
עמדתי בתפילת שחרית חגיגית ומרגשת עם כמאה סטודנטים של ארגון "נפש יהודי", שרובם הגיעו למעמד הזה לראשונה. סביבנו היו עשרות אלפים, כל אחד במניין אחר, בקבוצה אחרת, מכל הארץ ומכל העולם, בכל הסגנונות. תיירים לצד מג"בניקים, ילדים לצד קשישים. רובם הגיעו אחרי לילה של לימוד תורה, ואחרי הליכה ארוכה ברגל. בחמש ומשהו בבוקר, השמש זרחה לאט על הרחבה. עוד מעט כולם יקראו פה את עשרת הדיברות, אותן קיבלנו ביום הזה, בהר סיני.
אבל זה לא רק הכותל, כמובן. זה כל העולם היהודי. אולי הייתם בבית. אולי עם הילדים. בבית כנסת שכונתי או בישיבה, אצל חברים או אצל משפחה, בחזית או בעורף, ואולי בכלל בחו”ל. אם התרגשתם והתחברתם, או אם עבר עליכם חג מאתגר - כל אחד, באשר הוא, קיבל את התורה, ואת החלק המיוחד שלו בתורה.
ומה עכשיו? מה נעשה עם זה? לאן ממשיכים הלאה, ביום שאחרי?
בחג השבועות יש מנהג – לקבל על עצמנו החלטה קטנה, קבלה חיובית קטנה שקשורה בתורה. פרשנינו מסבירים שהיום הזה הוא כמו "ראש השנה לתורה" ומתחילה בו "שנת תורה" חדשה. זה הזמן להחליט משהו טוב: ללמוד משהו קטן, להתחיל איזה לימוד קבוע, להצטרף לאיזה מסלול. משהו מעשי שאפשר לקחת הלאה, מחג קבלת התורה, כדי להמשיך את מעמד הר סיני אל תוך חיינו. יום אחרי חג השבועות, אתם מוזמנים לנסות.
שבוע טוב.
