כדי להשיג את כלי הנשק הכי עוצמתי לא צריך להוציא שום רישיון. הוא כבר שלנו: יכולת הדיבור. בתחילת פרשת השבוע, משה מכנס את העם ומודיע שאדם שמבטיח משהו, שנודר, לא יחלל את מה שאמר: כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו – יַעֲשֶׂה. רבי נחמן מברסלב כתב שמהפרשה שלנו "רואים ומבינים גודל עוצם כוח הדיבור".
הרב יעקב אדלשטיין, הרב של רמת השרון, נהג לומר שהאדם צריך ללמד את עצמו שלהזיז את הלשון, זה יותר קשה וכבד מלהזיז יד או רגל. כשאדם לוקח פטיש כדי לדפוק מסמר – הוא חושב ומתכנן תחילה מה עליו לעשות. כך עליו לשאוף לשלוט בדיבור שלו. עליו לקלוט איזו עוצמה יש בפיו. הרי כשאומרים "הרי את מקודשת לי" – יוצרים מציאות חדשה. משהו בעולם משתנה אחרי המשפט הזה. גם כשאומרים למישהו "אתה טיפש ומכוער" – יוצרים מציאות חדשה, שקשה לשנות אחר כך. חיים ומוות ביד הלשון, והבחירה האם להביא באמצעות כוח הדיבור חיים או מוות – היא שלנו.
שבת שלום.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- מטות
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת מטות
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.