לאורך פרשת "וארא" אנחנו קוראים שוב ושוב שפרעה מתחרט, שהוא מבקש ממשה להפסיק עם עשר המכות, שהוא מבטיח להתנהג אחרת. ומה קורה? זמן קצר אחר כך הוא מתחרט על החרטה שלו.
הרב אביגדור נבנצל מסביר שזו נקודה יסודית מאוד בחיינו (לא רק בחיים של פרעה, אלא של כל מי שלומד את הפרשה, שמדברת אלינו כידוע). וכך הוא כותב:
"נקודת ההבדל בין צדיק לרשע אינה בכך שאחד מתחרט והשני לא. שניהם מתחרטים. גם לפרעה היו מחשבות טובות של שיפור, כמו לכולנו. עיקר ההבדל הוא ביישום של אותן מחשבות טובות בחיי המעשה. כשעולה לנו מחשבה טובה – יש להתכונן מיד למערכה העיקרית שתתחיל מחר בבוקר, כשרושם הדברים יפוג באופן טבעי. לחשוב איך להקנות נצחיות להחלטות הלב. ההבדל בין צדיק לרשע הוא במרחק שבין התעוררות אחת לשנייה. אצל הרשע – קיים חלל גדול ביניהם. כל הרהור תשובה חולף ביעף, ועד להרהור הבא – הוא הולך בשרירות לבו. ואילו הצדיק רוצה ליצור קביעות ואורך ימים להתעוררות הלב, הוא מושך את ההשפעה על פני זמן רב ככל שניתן. הוא רוצה 'לתפוס' את ההברקות ולאמץ אותן אל הלב, לשמר את רגעי האמת".
