לסטודנטים, להורים, לעובדים, לתלמידים – נראה לי שהרעיון הזה שכתבה רחלי פרץ, מתאים מאוד ליום ראשון בבוקר:
בשבוע שעבר קראנו על חנוכת המשכן. התורה פירטה בהרחבה איך המנהיג של כל שבט השתתף באירוע החגיגי, אבל אהרון הכהן לא הוזכר. הוא חשש שאין לו כל חלק באירוע המרגש, אבל בפרשה שקראנו בשבת – הגיעה התשובה. אהרון יהיה אחראי על הדלקת הנרות היומיומית במשכן. רש"י מספר מהו המסר שטמון כאן, מה בעצם נאמר לאהרון הכהן על עבודתו: "שלך גדולה משלהם".
כלומר: הם עשו משהו גדול, אבל חד פעמי. אתה אחראי מעכשיו על העבודה המתמשכת, על העמל היומיומי, על ימים אפורים שבהם תדליק אש של התלהבות, בכל פעם מחדש. פרשנינו מסבירים שמדובר בעיקרון חינוכי. קל יותר לחגוג יום הולדת או יום נישואים, אבל קשה לפרגן ולהתרגש מסתם יום של חול. קל יותר להחשיב את הדרמות ואת רגעי השיא, אבל קשה להעריך את המאמץ והמסירות לאורך זמן. ההורים שקמים שוב לילד שהתעורר בלילה, המשפחות בעוטף עזה שמשקמות כעת את חייהן כשאנחנו כאילו המשכנו הלאה, התלמיד שנרדם על ספר הלימוד אבל מחליט להשקיע עוד קצת. כל אלה הם לא אירועים שמקבלים עליהם מחיאות כפיים. אבל הפרשה מלמדת שטמונה בהם קדושה וחשיבות, והם גדולים הרבה יותר מהרגעים הנוצצים. שבוע טוב.
