שימו לב לאנשים השקופים

ההודעות בקבוצות הווטסאפ בירושלים הגיעו בזו אחר זו במוצאי השבת שעברה: "עכשיו בבית הלוויות שמגר, בחורה בודדה מובאת למנוחות, היא התגיירה ועלתה לארץ, ואין מי שילווה אותה".
תוך זמן קצר היו שם מאות אנשים, ללוות אותה בדרכה האחרונה. אבל בחייה, לא היה כנראה מספיק מי שילווה אותה. מאז ההלוויה הגדולה הזו כבר כתבו עליה בכמה פורומים, אבל זה לא עניין שכונתי ירושלמי. יש עניין לציבור.
אז הנה סיפורה של אביגיל ג'ונס. היא בת 32. עלתה לבד מפולין לישראל, ודבקה ביהדות. אימא שלה נפטרה, אביה הלא-יהודי חי בפולין. לאחרונה הרגישה לא טוב והלכה לחדר מיון כמה פעמים ואפילו אושפזה בגלל וירוס, אבל שוחררה וחזרה הביתה לנוח, ושם נפטרה לבדה. ארבעה ימים חלפו עד שגילו אותה.
"אביגיל", אמר אחד הרבנים שהספידו אותה, "את מלמדת אותנו להיות יותר רגישים, לשים לב לאנשים השקופים. מדברים על תשומת לב לנשות המילואימניקים וזה נכון. מדברים על חיזוק למשפחות שכולות וזה נכון. אבל זה בעצם לכולם, כולם, כולם. אין גבול לרגישות ולתשומת הלב".
בבתי הכנסת בשכונת נחלאות שבה גרה ("כורזין", "מעיינות" ועוד) ערכו אירועים לזכרה, ודיברו על האתגר בחברת השפע: אנשים היום לא מתים מרעב, אבל הם רעבים לקשר אנושי, לקהילה. פרשת השבוע, פרשת "קדושים", עוסקת בכך בהרחבה: בתשומת לב לגר, לעני, למי שזקוק לעזרה. "ואהבת לרעך כמוך", נכתב בפרשה. המקרה של אביגיל עורר עניין כי בדרך כלל אנחנו שומעים על קשישים עריריים, לא על צעירה בת 32. המסר ברור: חפשו את אביגיל בסביבה שלכם.