"מה לקחתם מהביקור שלכם בישראל?".
כך שאלתי את קבוצת הסטודנטים האמריקאים שהגיעו לארץ לשבוע של התנדבות ולימודים, מטעם ארגון תגלית ומרכז MJE במנהטן. עמדנו על הגג של בניין "אש התורה", מול הכותל המערבי, בסיומה של קבלת שבת קסומה.
ואלה היו התשובות שלהם. נדמה לי שגם ישראלים צריכים לשמוע אותן:
הראשונה אמרה שהרגישה לא טוב כל השבוע. "אבל הלכתי לבית מרקחת, וראיתי שלאנשים אכפת ממני, ניסו לעזור לי, להקל עליי. גם המדריכים הישראלים שלנו התעניינו במצבי. זה לא ככה בניו יורק. ממש הרגשתי בבית".
השנייה אמרה שהרגישה "יופי" ו"ריפוי". היא גדלה ללא חינוך יהודי, במדינת אורגון הרחוקה, והביקור בישראל פשוט עשה לה טוב.
ואז מישהו אמר שהוא מרגיש ״קסם והתפעמות״. מרכאות בדיבור אלה המילים שבהן הוא בחר לתאר שבוע אינטנסיבי של עבודה חקלאית, אריזת מזון לנזקקים, ביקור בישיבה, ביקור באתר הנובה ובצפת ובמצדה ובים המלח, ולסיום שבת בירושלים. קסם והתפעמות.
הסטודנט הרביעי היה אפילו יותר פיוטי: "אני מרגיש שלם. אחרי שבוע עם יהודים בארץ ישראל, אני מרגיש שאני אדם שלם יותר, אבל אני מרגיש גם שכאשר אני כאן - גם ארץ ישראל שלמה יותר".
לא מדובר במשוררים או בנביאים. אלה סטודנטים אמריקאיים שהגיעו לכאן לשבוע. אמרתי להם שפרשת השבוע מדברת בדיוק על זה: משה רבנו מבקש ממי שיזכה להיכנס לארץ ישראל: שימו לב שזו ארץ יקרה, מיוחדת, שצריך להתנהג בה בהתאם, שזו ארץ הקודש.
תודה לקבוצה, בראשות הרב מרק ויילדס, על השיעור הזה. שבוע טוב.
