על הרב אורי זוהר - לקראת החג

היום מלאו 4 שנים לפטירת הרב אורי זוהר. רציתי לכתוב הבוקר משהו עליו, וגם משהו לקראת חג מתן תורה, ובעצם הדברים מתחברים, כל כך מתחברים.

אפשר היה ללמוד ממנו איך מקבלים את התורה. אציין רק שלושה דברים מופלאים שראיתי:

• שמחה. הוא היה אחד האנשים השמחים שהכרתי. "אני האיש הכי מאושר בעולם", נהג לומר כשישב בדירתו הצנועה, "וגם האיש העשיר בעולם. כי אין דבר שאני רוצה – ואין לי". זו הייתה שמחה פנימית, שלא נזקקה לשום אישור חיצוני. הבמאי והשחקן הכי מפורסם, לא נזקק יותר למחיאות כפיים וללייקים כדי לשמוח.

• ניצול זמן. כאמור, הוא לא היה לחוץ ועצבני, ממש להיפך, אבל כל שעה הייתה מדודה אצלו, כל דקה הייתה מחושבת. מתי ללמוד, עם מי ללמוד, למי לצלצל, את מי לפגוש. מה הכי חשוב לעשות הרגע. הנה דוגמה: פעם הגעתי אל ביתו לראיין אותו, הוא היה הכי נחמד ולבבי לצוות הצילום, אבל ברגע שסיימנו – חזר ללמוד. "סליחה", הוא חייך, "פספסתי ארבעים שנה, אני צריך להשלים פערים".

• תיקון המידות. הוא לא התבייש לספר על ה"בהמה" שבתוכו, שפעם ניהלה אותו. הוא עבד קשה לאלף את החיה הזו, שיש בתוך כל אחד מאיתנו. אפשר לכתוב ספרים שלמים על הדרך שבה הצליח לנצח את מידת הכעס, למשל. בשנים הראשונות אחרי שחזר בתשובה, הייתה לו קופת צדקה בבית. בכל פעם שצעק על אחד מבני הבית, היה שם כסף בקופה. הילדים זוכרים. מידת הכעס חלפה.

4 שנים לפטירתו של האיש שלימד אותנו שאף פעם לא מאוחר להשתנות. שנזכה קצת גם אנחנו להשתפר, ולקבל את התורה.

לזכרו.