השבת האחרונה של השנה בפתח. בואו נתחבר קצת לדופק המשותף שלנו, פרשות השבוע ניצבים-וילך שנקרא בשבת בבוקר בכל בתי הכנסת בעולם.
משה רבנו נפרד מאיתנו, בסוף ימיו. לכאורה, הוא צריך לדבר על המוות. הוא יודע שהוא לא יעבור את הירדן ולא ייכנס לארץ ישראל. במקום זה, הוא לא מפסיק לדבר על משהו אחר - חינוך הדור הבא.
הרב פרופ' יונתן זקס כותב שמשה רבנו מלמד אותנו כאן שיעור חשוב, איך לנצח את המוות:
כל האומות העתיקות ניסו באותה תקופה לבנות פירמידות, לחנוט את המתים, אבל אצל משה רבנו – אנחנו אפילו לא יודעים איפה הקבר שלו.
במקום זה, הוא מנחיל לעולם כולו רעיון מהפכני: אם תתחברו לתורה, לברית שאלוקים מציע לכם, תזכו לחיי נצח. יקרה לכם דבר מופלא: ההורים שלכם והסבים שלכם יחיו בתוככם, ואתם תמשיכו לחיות בתוך ילדיכם ונכדיכם.
ואם תעסקו גם בחינוך יהודי של אחרים, אם תהיו מורים ומחנכים – תוסיפו עוד חיבור עוצמתי לנצח.
זו ברית של כל העבר עם כל העתיד, וכל אחד מאיתנו באמצע, הוא החולייה של ההווה. אל תקבלו את הדברים רק כ"העתק-הדבק" מהדורות הקודמים, תתחברו אליהם, תחיו אותם, תעבירו אותם הלאה.
שבת אחרונה לשנת תשפ״ו. שנזכה כולנו להתחבר. שבת שלום.
