מה קורה בכל יום ובכל שבוע בתקופה הזו של השנה, בימי ספירת העומר, בין חג הפסח לבין חג השבועות? על פי הקבלה והחסידות, יש משמעות לכל שבוע של הספירה. יש מידה שונה שמלווה אותו, ושאנחנו אמורים להתחבר אליה. ניסינו לטעום מהנושא השבוע בלימוד של קהילת "מתחדשות":
השבוע הראשון שמאחורינו - היה שבוע החסד. מידת חסד היא אהבה שאין לה גבולות, היא נתינה, היא השפעה לטובה על כל מי שאפשר. בשבוע הראשון של ספירת העומר נהוג לתרגל ולהוסיף בעולם חסד ואהבה.
עכשיו אנחנו כבר בשבוע השני. שבוע הגבורה. אחרי החסד האינסופי, הגבורה מסמלת גבולות. גבורה היא הכוח לומר "לא". לעצור. להפעיל את "משמר הגבול", בכל תחום. כי לפעמים צריך לעצור ולא להיסחף. לפעמים צריך שליטה עצמית, שלנו ושל אחרים.
חכמינו כבר קבעו במסכת אבות, שגם אותה נהוג ללמוד בימים אלו: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". הגבורה הכי גדולה לפעמים היא לא לרוץ קדימה, אלא להתאפק. לכן בשבוע השני נהוג לתרגל את מידת הגבורה. כל אחד מוזמן לבחון איפה הוא צריך לומר לא. עדין ונעים, אבל חד משמעי.
ומחר בערב – מתחיל שבוע התפארת. תפארת משמעותה הרמוניה, שילוב, איזון. יש בה גם חסד וגם גבורה. גם זרימה וגם איפוק. גם זה דבר שצריך לתרגל, כדי להגיע למינון הנכון ולאיזון בחיינו.
ומה המטרה במסע הזה, שבעה שבועות, שבע מידות? לתקן את המידות שלנו, להיות מוכנים יותר וטובים יותר, בדרך לקבלת התורה בחג השבועות. בהצלחה.