לא רק ילדי תימן נחטפו. עוד הרבה חלקים משמעותיים של הזהות שלנו הועלמו במהלך מפעל התחייה המופלא של דורנו. הסיפור אינו רק חשיפת הפרוטוקולים (הלוואי שיימצאו שם כל התשובות, אך זה כלל לא בטוח), אלא כתיבה מחדש של פרוטוקול השיבה שלנו לישראל. סינכרון עדין בין שיבת ציון הסוציאליסטית, האירופאית, לבין מי שעלו לפה כשעל שפתותיהם הפסוקים "עורי צפון ובואי תימן" (שיר השירים) ו"ואשא אתכם על כנפי נשרים" (ספר שמות). במרכז פרשת השבוע, פרשת "שלח", מופיע חטא המרגלים. השורש שלו – יחס לא נכון בין העם לבין התורה לבין הארץ. אי הבנה שזו ארץ טובה מאוד, וחוסר אמונה שיש לנו משימה לבצע בה, ושזה אפשרי. אנחנו נושאים איתנו את החטא הזה אלפי שנים. חטא המרגלים גורם לעם להישאר 40 שנה במדבר, אבל הרב קוק כותב שאנחנו עדיין צריכים לתקן את "זוהמת המרגלים". חטא לא נמחק ולא נעלם עד שלא מתקנים אותו לגמרי. ומהתורה למהדורה – גם הפרשה העגומה של ילדי תימן מוכיחה שאי אפשר לקבור חטאים ופשעים. בוודאי כשמדובר שוב בחטאים שקשורים לעם ולארץ. הם צפים ועולים, גם עשרות שנים אחר כך. צריך לתקן את הזוהמה הזו. לא בטוח שהפרטים על כל הילדים יתבררו, אבל זה ודאי יגביר את תחושת ההקלה, את הצדק ההיסטורי. אבל אם כבר פותחים ארכיונים, אפשר לתקן עוד הרבה יותר – זו הזדמנות מצוינת להזכיר שעולי תימן החטופים, של 48', ממש לא החלו את העלייה משם. כבר ב-1881 יצאו שלוש קבוצות של עולים מתימן לארץ ישראל, להקים מושבות ושכונות בירושלים, יפו, השרון, כפר השילוח ועוד. אולי זוהי בכלל "העלייה הראשונה". עולי תימן האלה הגיעו לכאן עוד לפני הביל"ויים, הרבה לפני הקונגרס הציוני הראשון. לא, הם לא עלו עם כובע טמבל. הם היו חלוצים נלהבים, בפאות תימניות. (בתמונה: צילום של חלוץ תימני על רקע ההתיישבות היהודית בכפר השילוח שהחלה ב-1882)

- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- שלח
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת שלח
- עולי תימן
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.