מאז שאלוקים הטיל על אברהם אבינו את התפקיד להקים אומה שתביא אור וברכה לאנושות, רק אחד הבנים של הדור הבא המשיך את הדרך.
לאברהם אבינו נולדו שני בנים, יצחק וישמעאל, אבל רק יצחק התאים להיות אחד מאבות האומה. ליצחק נולדו יעקב ועשיו, ושוב – אחד צדיק ואחד רשע, יעקב יורש את הבכורה ועשיו לא.
ומה עם הבנים של יעקב? המתיחות בין יוסף לאחים היתה סביב הנושא הזה. מי יהיה הבן שייבחר להמשיך את יעקב ולהיות אבי האומה, מי ינהיג ויוביל, ומי יישאר בצד. מי ראוי להיות חלק מעם ישראל ומי לא.
פרשת השבוע שחותמת את ספר בראשית מגלה לנו דבר מהפכני: כולם ממשיכים. אף אחד לא נוטש את היהדות ואת הערכים של יעקב אבינו. אף אחד לא נזרק לבור על ידי אחיו ואף אחד לא מתבולל במצרים. 12 בנים עמדו סביב מיטתו של יעקב אבינו, ביחד. אף אחד לא יעזוב את הדרך של בית אבא. הם כולם אומרים "שמע ישראל" סביב מיטתו, כשהוא עוצם את עיניו. כל אחד בתפקידו, כל אחד בשליחות שלו, מגוונים, אבל מאמינים, ביחד.
לא הורדות ידיים. נתינת ידיים.
